• סרטן ריאה הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל.

• כ-80-90% ממקרי סרטן הריאה נגרמים כתוצאה מעישון.

• מרבית מקרי סרטן הריאה מתגלים כאשר הגידול התפשט לאיברים נוספים. 

מחלת הסרטן נוצרת כאשר חלים שיבושים במנגנון השומר על איזון כמות התאים בגוף. במצב זה התאים מתחלקים ללא בקרה ומתפתח גידול סרטני. ישנם מספר סוגים של סרטן ריאה, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הוא סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC).

לאדם יש זוג ריאות. תפקיד הריאות הוא לקלוט מהאוויר חמצן (O2), הדרוש לפעילות כל תאי הגוף, ולהיפטר מהפחמן הדו-חמצני (CO2), שהוא תוצר של תהליכי ניצול האנרגיה בגוף. תהליך זה מכונה "שחלוף הגזים". הריאות בנויות מנאדיות, שהן שקי אוויר קטנים שהדופן שלהם עשויה משכבת תאים דקה. האוויר הנשאף נכנס דרך קנה הנשימה, עובר לסימפונות (צינורות המוליכים אוויר עד הריאות), ומגיע עד לנאדיות, בהן מתבצע שחלוף הגזים החיוני לחיים.

מחזור חיי התא בגוף מתחיל בחלוקת תא הורה ומסתיים לאחר שהתא עצמו מתפצל (מתחלק) לתאים חדשים. מנגנוני בקרה שולטים בקצב חלוקת התא ובשלבי חייו, והם יכולים לעצור, לעכב או לחדש את חלוקת התא. כאשר חלים שיבושים במנגנוני בקרה אלה, התאים עלולים להתרבות ולשגשג, ובעקבות כך יתפתח גידול סרטני. תאים אלה גורמים לנזק מקומי ואף עלולים לנדוד  לאיברים אחרים (גרורות). 

בסרטן ריאה משתבש מנגנון חלוקת התא בתאים הנמצאים ב-ריאות. מקורם של רוב גידולי הריאה הוא בשכבת התאים המרכיבה את הנאדיות. מיעוטם של הגידולים נובע מתאי השכבה הרירית של הסימפונות. הגידול מתחיל באופן מקומי בריאה, ועם גדילתו עלול לגרום ליצירת נוזל בין הריאה לבין דופן בית החזה (נוזל פלאורלי), או לגרום ליצירת גידולים באיברים מרוחקים (גרורות). 

סרטן ריאה גרורתי הוא מצב שבו תאים נפרדים מהגידול הראשוני ומתפשטים באיברים שונים בגוף. רוב גידולי הריאה מתגלים בשלב מאוחר זה. האיברים הנפוצים ביותר אליהם עשוי להתפשט סרטן ריאה הם: עצמות, כבד, בלוטות לימפה, ולעיתים גם המוח. בדרך כלל הסרטן אינו מתפשט לכל האזורים הללו במקביל.

לעיתים יש בריאה גרורות סרטניות מאיברים שונים בגוף, אך מצב זה אינו נכלל תחת ההגדרה "סרטן ריאה". רק גידולים שמקורם מתאי הריאה עצמה מתאימים להגדרה סרטן ריאה.

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה, וההבחנה ביניהם מתבססת על צורת התאים הנראית תחת המיקרוסקופ: 

• סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC – non-small cell lung cancer)  - כ-85% מכלל המקרים.

• סרטן ריאה של תאים קטנים (small cell lung cancer SCLC) כ-15% מכלל המקרים.

סרטן מסוג תאים לא קטנים (NSCLC)  נחלק לשלושה סוגים עיקריים:

• אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) שהוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה

• תאים קשקשיים (squamous cell carcinoma) הסוג השני בשכיחותו

• סרטן של תאים גדולים  (large cell carcinoma)

סוג נוסף של סרטן בבית החזה נקרא מזותליומה (mesothelioma) – זהו סוג גידול פחות שכיח שמקורו בקרומי הריאה. גידול זה קשור לעתים קרובות לחשיפה לאסבסט.

כיום ידוע כי למוטציות גנטיות יש תפקיד מרכזי בהתפתחות סרטן וידועות מספר מוטציות גנטיות הקשורות לסרטן ריאה (ALK, EGFR, BRAF, ROS1 ועוד). סוגים שונים של סרטן נבדלים ביניהם גם בסוג המוטציות בגידול. 

הסימנים הנפוצים של סרטן ריאה בשלב מתקדם ו/או גרורתי הם:

• שיעול מתמשך, לעיתים עם כיח דמי, או שינוי באופי שיעול קיים

• איבוד תאבון וירידה במשקל

• דלקת ריאות שאינה מגיבה לטיפול

• כאב בעת שיעול או בשאיפה עמוקה

כ-80-90% ממקרי סרטן הריאה נגרמים כתוצאה מעישון.

ישנם מספר מצבים הידועים כיום כקשורים להתפתחות סרטן ריאה:

כ-80-90% ממקרי סרטן הריאה נגרמים כתוצאה מעישון. עשן הסיגריות מכיל חומרים מסרטנים רבים הנשאפים אל הריאות בכל פעם שמעשנים סיגריה. לאורך זמן השפעתם המזיקה של חומרים אלו מצטברת, וגורמת להתפתחות סרטן.

חשיפה מתמשכת לעשן סיגריות, גם אם האדם עצמו איננו מעשן ורק נמצא בסביבת מעשנים, קשורה לעליה בשכיחות סרטן הריאה.

מקרים אחרים של סרטן ריאה קשורים לחשיפה לזיהום אוויר, לגז ראדון, לקרינה או לאזבסט.

אין כיום בדיקת סקר יעילה לאבחון מוקדם של סרטן ריאה, ולרוב, האבחנה נעשית כאשר הגידול כבר שלח גרורות לאיברים מרוחקים.

אבחון סרטן ריאות יכול להיעשות בעזרת מספר בדיקות:

• צילום רנטגן – לרוב איננו ספציפי, לעיתים לא ניתן לראות את הגידול בצילום זה.

• בדיקת דימות מסוג טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – בדיקת דימות שמפיקה תמונה תלת-ממדית של הגוף. בעזרת בדיקה זו ניתן לזהות באופן מדויק יותר את מיקום הגידול, וכן את מידת התפשטות המחלה.

• בדיקת דימות מסוג פט סי.טי (PET CT) – בדיקת דימות המשלבת במכשיר אחד טכנולוגיה של דימות CT וטכנולוגיה הידועה בשם PET (טומוגרפיה של חומרים רדיואקטיביים פולטי פוזיטרונים) ומטרתה לגלות האם המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף. הבדיקה משלבת סריקה ומיפוי ולכן היא יכולה לתת מידע מפורט יותר ולאתר תאים סרטניים.

• ביופסיה – לקיחת דגימה מרקמת הגידול. ביופסיה היא הבדיקה שמאשרת את האבחנה באופן וודאי ונעשית לרוב תחת הרדמה, באמצעות ניתוח, בדיקור דרך דופן בית החזה או בהחדרת מכשיר אופטי דרך קנה הנשימה.

אם אובחן סרטן ריאה, יש לאבחן מהו הסוג הספציפי של סרטן הריאה. סוג התאים בגידול הסרטני משפיע על בחירת סוג הטיפול המתאים. כדי לקבוע אילו תאים יש בגידול ניתן לבצע בדיקות שונות: 

• מדיאסטינוסקופיה – לקיחת דגימה ישירות מקשרי הלימפה המנקזים את הריאה. זוהי בדיקה שמבוצעת תחת הרדמה כללית, על ידי החדרת צינורית מחתך באזור הצוואר אל בית החזה.

• ברונכוסקופיה – החדרת צינור גמיש ודק לקנה הנשימה בכדי לאסוף דגימת תאים.

• ניקור פליאורלי – לעיתים, במקרים החשודים לסרטן ריאה, יש הצטברות של נוזל בין הקרומים המצפים את הריאה ובית החזה. נוזל זה נקרא נוזל פלאורלי או תפליט פלאורלי. כאשר יש נוזל כזה ניתן לפעמים לשאוב דגימה ממנו בעזרת מזרק ולחפש בו נוכחות של תאים סרטניים. מציאת תאים מסוג זה בבדיקה של דגימת הנוזל מאשרת אבחנה של סרטן ריאה.

לא ניתן למנוע התפתחות סרטן ריאה לחלוטין, אולם ניתן בהחלט להפחית הסיכון להתפתחות המחלה. הימנעות מעישון היא הדרך החשובה ביותר להפחתת הסיכון לחלות בסרטן ריאה.

הימנעות מעישון היא הדרך החשובה ביותר למניעת סרטן ריאה. חשוב לזכור שגם עישון פאסיבי (כלומר, שהיה בקרבת מעשנים או בחללים בהם שוהים מעשנים בזמן שהם מעשנים) עלול לגרום לסרטן ריאה .עישון פאסיבי מסוכן במיוחד לילדים הגדלים בסביבה של הורה מעשן.

הקפדה על מספר מרכיבים באורח החיים עשויה לסייע במניעת סרטן באופן כללי:

• הימנעות מעישון

• הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול

• הימנעות מהשמנת יתר

• אכילת מוצרי מזון עתירי סיבים תזונתיים, וכן פירות וירקות טריים מידי יום

• הימנעות מחשיפה מרובה לקרינת שמש ישירה

• בדיקות תקופתיות אצל הרופא המטפל

• ביצוע בדיקות סקר באופן סדיר, על פי ההמלצות (כגון: ממוגרפיה, דם סמוי בצואה, משטח PAP מצוואר הרחם ועוד)

• הימנעות מחשיפה לקרינה מייננת ולחומרים הידועים כמסרטנים כגון אסבסט

• הסרה מוקדמת של נגעים קדם סרטניים שקיים חשש שיתפתחו לסרטן כגון נגעי עור מסויימים או פוליפים שפירים במעי הגס וכדומה