רוש נוסדה בשוויץ, גרמניה ואיטליה בשנת 1896 כאחת החברות הראשונות שתוכננו לייצר תרופות על בסיס מחקר מדעי. ההתרחבות הבין-לאומית המהירה התרחשה כתוצאה מאופיו הנועז של מייסד החברה, פריץ הופמן, שהיה סוחר מבאזל.

מאז ועד עתה רוש רותמת חדשנות וטכנולוגיות חדשניות לצורך פיתוח מקצוע הרפואה ולהארכת חיי מטופלים ושיפורם. המטרה מעולם לא השתנתה, אך רוש כחברה מתפתחת ומשתנה באופן מתמיד על מנת להמשיך ולמלא את יעדה.

חברת F. Hofmann-La Roche & Co נוסדה ב-1 באוקטובר, 1896, בבאזל, שוויץ. מייסדה, פריץ הופמן (Fritz Hoffmann), נשבע לשנות את פני תחום הבריאות לאחר שחזה מקרוב בהשפעה ההרסנית של מגיפת הכולרה שהתפרצה בהאמבורג. הוא משוכנה שתרופות צריכות להיות מיוצרות באופן המוני כך שיופצו לכל מקום בעולם.

רוש מתרחבת בקנה מידה עולמי ומעסיקה מעל ל-700 עובדים. עד 1912 רוש פותחת סניפים על פני 3 יבשות ו-9 מדינות: שוויץ, יפן, צרפת, רוסיה, איטליה, גרמניה, אנגליה וארה"ב.

הסירופ לשיעול ללא מרשם של רוש הוא הצלחה כמעט מיידית. הוא הושק ב1898 ומהר מאוד הפך לרב המכר הראשון של רוש. הוא שווק במשך 60 שנה והתווה את הדרך לפריצות הדרך שיבואו אחריו.

מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה הטביעו את החברה במשבר כלכלי עמוק. רוש הופכת לחברה בערבון מוגבל כדי לצלוח את המשבר. שנה מאוחר יותר רוש מתאבלת על מותו של מייסדה, פריץ הופמן. ממשיך דרכו היה אמיל ס. בארל, שעם כניסתו לתפקיד מחזק את הבסיס המדעי של החברה.

אליס קלר (Alice Keller), אישה בת 30 מבאזל, היתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד מנכ"ל. ב-1925 היא עוברת לגור בטוקיו, שם קיים סניף של החברה. אליס ממשיכה לעלות בסולם התפקידים ובשובה לשוויץ היא מתמנה למנהלת בכירה - הישג סנסציוני בהשוואה לתקופה.

הילדה פלאץ (Hilde Pfaltz) מצטרפת למוסד המדעי של רוש, אותו בסופו של דבר היא מובילה. במסגרת עבודתה היא מובילה מספר המצאות, שהמתקדמת שבהם היא בדיקות סטנדרטיות של תרופות חדשות לטרטוגניות. ב-1940 פלאץ הופכת למדענית הראשית של רוש.

טדאוש רייכשטיין (Tadeusz Reichstein), כימאי פולני-שוויצרי, גילה דרך לסנתז ויטמין C לאחר 5 שנות מחקר. ויטמינים הם מהתכשירים הראשונים שיוצאו בייצור המוני, בסביבה סטרילית, בטוחים לשימוש, במידה מדודה ובמחיר עממי. רוש הופכת ליצרן מוביל בתחום הויטמינים, שהם אחד מהפריצות המוקדמות לתחום הביוטכנולוגיה.

לאחר שהתוותה תוכנית ניטור פורצת דרך באונקולוגיה החברה יוצאת למסע שישנה לעד את פני הטיפול האונקולוגי. המחקרים פורצי הדרך של המדען רוברט דושינסקי (Robert Duschinsky) והכימאי צ'ארלס היידלברג (Charles Heidelberge) ממצבים את רוש כמובילה בתחום האונקולוגי, ותוצרי מחקריהם משפיעים במידה ניכרת על המאבק בסוגים שונים של סרטן ביניהם סרטן המעי, סרטן השד וסרטן הקיבה.

לאחר שנכנסה לתחום הריאגנטים האבחנתיים בשנות ה-20 של המאה ה-20, הוא נותר רדום, עד 1966, אז רוש החליטה להקים חטיבה נפרדת שתעסוק בייצור של חומרים ומכשירים אבחנתיים. ב-1968 שרשרת רכישות חיצוניות מביאה לתוך החברה מומחיות שהיתה נחוצה מאוד, בתחומי האלקטרוניקה וההנדסה.

בין 1968 ל-1972 רוש מרחיבה את יכולותיה במחקר עצמאי על ידי פתיחת מספר מרכזי מחקר: בתחום הביולוגיה המולקולרית בנאטלי, ניו ג'רזי, ב-1968, בתחום האימונולוגיה בבאזל ב-1969 ומרכז נוסף בקומאקרה, יפן, ב-1972.

ב-1979 רוש ממשיכה להתרחב. רוש נאטלי יוצרת שיתוף פעולה עם ג'ננטק, חברת ביוטכנולוגיה מסן פרנסיסקו, על מנת שתעזור בפיתוח תהליך ייצור של תכשיר חדש המטפל במחלות קשות וכרוניות כמו צהבת, טרשת נפוצה וסרטן. באותה תקופה גם חטיבת הדיאגנוסטיקה ממשיכה להתרחב.

נילס קאי ירנה (Niels Kaj Jerne), המנהל הראשון של המכון לאימונולוגיה בבאזל, זוכה בשנת 1984 בפרס נובל לרפואה עבור עבודתו המכוננת בתחום האימונולוגיה.

סוסמה טונגווה (Susumu Tonegawa), חוקר שעבד במכון לאימונולוגיה בבאזל בין 1972 ל-1981, זוכה ב-1987 בפרס נובל לרפואה על עבודתו בנושא מקטעי גנים של נוגדנים. התגליות המשמעותיות שלו סללו את הדרך לייצור נוגדנים מואנשים.

על מנת לחזק את המחוייבות שלה לרפואה רוש משנה את האסטרטגיה שלה. בשנת 1999 היא נפרדת מתחום הבשמים והטעמים ובשנת 2002 גם מתחום הויטמינים והכימיקלים העדינים, זאת כדי להתמקד בפיתוח שתי החטיבות האחרות של החברה: פארמה ודיאגנוסטיקה. על ידי שילוב החוזקות והמומחיות של שתי המחלקות רוש מתעדפת מציאת פתרונות חדשניים לאורך המסע הרפואי של המטופל. החברה מתחילה לקבל על עצמה תפקיד מרכזי בעיצוב העתיד של רפואה מותאמת אישית.

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 רוש מפתחת סדרה של מוצרים חדשניים פורצי דרך בתחום הסרטן, ומבצעת מהפכה בתחום האונקולוגיה, מה שנותן תקווה חדשה לחולי הסרטן.

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חטיבת הדיאגנוסטיקה משיקה סדרה של מוצרים מהפכניים בתחומים שונים של בדיקות רפואיות. ביניהם מכשור המעבדה האוטומטי הראשון בעולם, שמאפשר ביצוע מספר בדיקות במקביל - מהפכה של ממש בדיאגנוסטיקה. בשנת 1997 רוכשת את בורינגר מנהיים (Boehringer Mannheim), והופכת למובילה עולמית בבדיקות מבחנה, כמו גם שחקנית מובילה בתחום הטיפול בסוכרת.

רוש ושוגאי (Chugai) משתפות פעולה לבניית חברת תרופות מבוססת מחקר ביפן. החברה החדשה, שנקראת שוגאי פרמצבטיקה, היא מיזוג בין חברת ניפון רוש (Nippon Roche) ושוגאי. היא מתמחה בתרופות מרשם עם חוזקות בביוטכנולוגיה.

לאחר שרכשה 60% ממניות ג'ננטק ב-1990, רוש רוכשת את יתרתן ב-2009, וממזגת באופן רשמי בין שתי ענקיות התרופות. הפורטפוליו המשותף שלהן הופך אותן לחברת הביוטק הגדולה בעולם המתמקדת בשימוש במידע גנטי כדי לפתח תרופות לחולים במחלות קשות ומסכנות חיים. המיזוג נותן לרוש גישה לפייפליין של תרופות חדשות הנמצאות בפיתוח, ונותן לג'ננטק את היכולת המדעית ארוכת השנים של רוש, כמו גם תמיכה כספית ושיתופי פעולה גלובליים.

לאחר שלושה עשורים של התמקדות בעיקר בטיפול בסרטן, רוש משתמשת בהתקדמות המהירה בביולוגיה מולקולרית על מנת להרחיב את הפורטפוליו שלה, ומפתחת טיפולים בתחומים אחרים כמו נוירולוגיה, טרשת נפוצה, אופתלמולוגיה והמטולוגיה.

כשלפניה כמות הולכת ועולה של דאטה, יכולות מתקדמות של הבניית המידע ושימוש בו, ועם עליית יכולות למידת-מכונה (Machine Learning) ואינטליגנציה מלאכותית (AI), רוש חוברת עם מומחים בתחום. בשנת 2018 רוש רוכשת את חברת פלאטאיירון (Flatiron Health), מובילה בעיבוד מידע קליני, כמו גם את חברת פאונדיישן מדיסין (Foundation Medicine), בעלת מידע גנומי מהגדולים בעולם ומומחית באבחון גנומי. רכישות אלו מאפשרות לרוש להבין טוב יותר את תחום הרפואה המותאמת אישית, ולהתקרב עוד יותר לחזון הרפואה המותאמת אישית.

רוש רוכשת את חברת ספארק (Spark Therapeutics) מפילדלפיה, חברה שנוסדה על מנת לאתגר את המחלות הגנטיות הבלתי נמנעות. יחד החברות יכולות להעמיק את ההבנה שלהן בגנום האנושי ומחלות גנטיות, על מנת לפתח טיפולים פורצי דרך המותאמים למטופלים המתמודדים עם מחלות גנטיות סציפיות, על ידי המתמקדות בגורמים למחלה.

התפרצות נגיף הקורונה ב-2020 הוא אתגר חדש עבור רוש. אבטחת שלום העובדים היא מעל לכול, אך המשך ייצור תרופות חיוניות הוא הכרחי לכך שמטופלים יקבלו טיפולים מצילי חיים. החברה מצליחה לפתח בדיקת COVID-19 בזמן שיא ותוך כדי המשך פיתוח תרופות חדשניות למגוון מחלות.